פעם ראשונה שלי למרחק 66 ק"מ. שני סיבובים של 33 ק"מ
סיבוב ראשון בחושך והשני באור יום. חוויה עוצמתית.

אני לא נוהג להרחיב בסיכום, בשביל זה יש סרטון (לאורך כל המרוץ, לילה ויום), אבל זה המרוץ הכי מושקע שראיתי עד היום.

מרחק : 66 ק”מ מעגלי. טיפוס מצטבר: 970 מטר. 
נקודת התחלה וסיום: בשדות ליד קיבוץ הזורע.
סוג מסלול: שטח. 

לעמוד האתלטניק בשטח בבלוג

על המסלול
תחנות ההזנה היו מלאות בכל טוב, החל מתמרים, בננות, בייגלה, תפוצ’יפס, ג’לים, איזוטוני, קולה וחלווה אפילו כדורי מלח. סה”כ נראה לי שעליתי במשקל…
חוץ מזה היו עוקבים עם מים בין התחנות למי שהיה צמא בין לבין.
המסלול סומן כמו שצריך. בסיבוב הראשון בלילה היו מספיק סטיקלייטים ונצנצים, פשוט תענוג.

מה איתי
סיבוב ראשון בחושך, פה שם קור כלבים אבל נסבל. בחורף יותר קר…
בקמ ה 40 ברך שמאל התחילה לאותת שהיא פחות מבסוטית בריצה.
הורדתי קצב ועברתי למצב שימור. בעליות הולכים, במישור רצים ובירידות מתגלגלים.
שום דבר לא שווה פציעה ותמיד לחייך בטח לא מזיק.
את חצי הק”מ האחרון סיימתי בליווי צמוד של הבן הגדול (ממש גדול). אושר עילאי.

מה בדרך
פגשתי לא מעט אנשים בדרך, מסתבר שהבלוג תפס 🙂. כיף גדול לדבר איתם.
הצטלמתם איתי? אתם כנראה בסרטון…

שימו ווליום, תתחברו למילים ותישאבו לחוויה.
רוצו בדרכים טובות…

 

 

 

 

כתיבת תגובה