חצי מרתון ירושלים

לעמוד האתלטניק בשטח בבלוג כולל כל הסרטים

לאחר שני מרתונים בשנת 2018 ו 2019 ולאחר שהקורונה דחתה בשנה את המרוץ, נפגשנו שוב אבל הפעם לחצי מרתון (הפעם גם עם מיכל).

תכל’ס, לא מפסידים כלום אם עושים את החצי למעט הקטע שלא רצים כפול :). הנוף האורבני של ירושלים והחגיגה (תיכף נגיע לזה) נמצאים גם פה.

לסרטון משנה 2019 (גם הוא היה כיף)

כמו בפעמים הקודמות, חניה חינם ומוסדרת בחניון בית הלאום פתרה את הבעיה של איפה חונים בלי לקבל דו”ח. אפילו פקקים בדרך לחניה לא היו.

אהה, גם לא היו פקקים ביציאה מהחניה, פשוט התנענו ונסענו. שאפו לעיריית ירושלים שמשתפרת.

לאורך הדרך חילקו מים בשפע, לא היו ג’לים בכלל (לפחות לא אצלנו) ובעליה לקטמון היה גם איזוטוני. בנוסף, היו גם 2 מקלחות ספריי שעזרו טיפה לצנן את הגוף.

אז מה היה שונה?

אני חושב שאין עוררין על כך שהיה חם. כמה זה הפריע? כנראה לא הרבה כי מראש לא באנו לקחת פודיום והורדנו הילוך.

גם הג’לים והאיזוטוני לא באמת נדרשים לחצי מרתון. 2 ביסים מהאגוזי שמיכה הביא סגר לנו את הפינה.

אבל שני דברים היו חסרים ביחס לשנים קודמות:

— קהל מעודד – הקורונה בטוח אחראית לכך. בוודאות היה הרבה פחות קהל שהגיע ועודד.

— מופעי אומנות על הדרך – הבובות והליצנים שאיתם חגגנו בשנים שעברו נעלמו (נשארה בובה אחת).

חייבים שנה הבאה חוויה מתקנת.

מיכל שלי בחרה כהרגלה את השיר אז לא לשכוח לשים ווליום.

— אולי יעניין אותך לבחור שעון מתאים בטבלת השוואת המפרטים?

רוצו בדרכים טובות…